פרק ראשון: תולדות רעיון החוקה בישראל הצעירה

בן-גוריון והחוקה 28 הציונית ולעילית של היישוב כי עם הקמת המדינה תחוּקק חוקה . בפרק זה אספר בקצרה את גלגוליו של רעיון החוקה בישראל מאז הקמת המדינה ועד להחלטת הכנסת לחוקק את החוקה פרקים-פרקים 4 ובתוך כך אסקור גם את השינוי שחל ביחסו של ( 'החלטת הררי' ) , בן-גוריון לשאלת הצורך שבחקיקת חוקה כתובה בסמוך להקמת המדינה . החלטת האו"ם 181 מיום כ"ט בנובמבר 1947 , שקבעה את סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל ואת חלוקת הארץ לשתי מדינות, קבעה בסעיף 10 כי 'האסיפה המכוננת של כל מדינה [ היהודית 5 ישראל, שביקשה לקיים והערבית ] תתקין חוקה דמוקרטית למדינתה' . ככל האפשר את החלטת האו"ם, הצהירה ב'הכרזה על הקמת מדינת ישראל' ( היא 'הכרזת העצמאות' ) , כי 'השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה [ יוקמו ] בהתאם לחוקה שתקבע על ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ- 1 באוקטובר 1948 ' . רבים רואים בהחלטת האו"ם ובהכרזת העצמאות את המקורות המשפטיים הכתובים הרשמיים ( ה'פוזיטיביים' ) — מצד המשפט הבינלאומי ומצד המשפט הפנימי הישראלי — המחייבים חקיקת חוקה בארץ . אולם איננו צריכים לחפש מקור משפטי פוזיטיבי לחובה לחוקק חוקה כדי ללמוד על ...  To the book