|
|
| 241 הסוף לא יגיע לשלב השכתוב ) . באור זה מצטייר השכתוב המתיש כמין פרס : עבודת פרך שבעצם היא גמול על עמל עקשני, ברכה בדמות קללה . ככל שהתכנון והביצוע מדויקים, פוחתת עבודת הגימור ואף מתמקדת בקוסמטיקה יותר מבבעיות יסוד . הרי אתם בונים, מובן שעדיף וזול להניח יסודות יציבים ועליהם בית, מאשר להתחיל להניח אבנים אקראית, ובסופו של דבר לחפור את הרצפה העקומה כדי להתקין צנרת . התכנון הקפדני רק נראה אפרפר ומכני, אך למעשה הוא יצירתיות לשמה . אולי הוא מתיש, אך מתיש יותר להתמודד עם תוצאותיהן של גחמות שרירותיות . אז משכתבים וחושבים, ושבים ומשכתבים, אינספור תיקונים והחלטות קטנות, קטנוניות אפילו, עד שטיוטה "עומדת" . מטפלים בכול מכול וכול : מסתירה עובדתית גסה ועד רווח מיותר . הקורא לכאורה ימחל על כמה טעויות קטנות, אך מובטח לכם שאפילו הן "יתויקו" בתת-מודע שלו, ומקץ כמה ליקויים כאלה יחוש כל קורא שהסיפור "לא טוב" או "לא אמין", גם אם לא ידע להסביר מדוע בדיוק . השכתוב הוא עבודת פרך, מלאכת נמלים כפוית טובה וסיזיפית לכאורה, שהאדם הסביר ינוס מפניה בששון . קל לפיכך להבין את הכותב שחושש לחבל ב"מה שכבר עובד", אך הא...
To the book |
|
|