שיחה שמינית: "קנא שמו" — אלוהי מדיין והאל המקראי

| 189 לקנא שמול א אלוהי מדייל והאל המקראי אל תדרוש . הרבה חוקרים רוצים לפרש את השם הזה במובן של היוֹת . הוא המהווה, הוא היוצר . אלא שיש פה בעיה : אם באמת ההקשר הוא מדייני והמדיינים הם ישמעאלים, דהיינו שבט קדם-ערבי שמרכזו היה בחצי האי ערב, סביר מאוד להניח שהם דיברו בניב קדם-ערבי עתיק . והנה, לפי התיעוד המאוחר קצת יותר על שפות שדוברו בחצי האי ערב, תיעוד שמקורו בעיקר מהאזור הדרומי יותר בחצי האי, השורש "היה", "הוה", במשמעות של "להיות — being ", לא קיים שם . גם בשפה הערבית השורש "הוה", "היה", אינו משמש במובן הזה . השימוש בשורש זה במשמעות של קיום, התהוות וכדומה, מוכר לנו בעברית ובארמית, אבל לא בניבים שנוצרו בחצי האי ערב . לכן הסבר זה למשמעות השם המפורש — "יהו-ה" אינו משכנע . ייתכן באמת שהמילים "אהיה אשר אהיה" לא באו לגלות את משמעות השם אלא לומר שמשמעותו נסתרת . אלא מה, התורה עצמה נותנת לנו במקום אחר הסבר אחר לשם יהו-ה . אחרי מעשה העגל ושבירת הלוחות מספרת התורה על נתינת הלוחות השניים . בהקשר זה אומר ה' למשה : "כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר כִּי יהו-ה קַנָּא שְׁמוֹאֵל קַנָּא הוּא" ( שמות ...  To the book