ניכור

במשמעו הפסיכיאטרי המקורי , שימש לציין את ניכור , המושג הסובלים ממחלת נפש , לעתים קשה — ולעתים קרובות , במיוחד בהקשר משפטי , כדי לתאר את מי שאינם שפויים . הוא הצביע על התמוטטות הכישורים המנטליים והרצון החופשי , על אדם המונע בידי כוחות שאינו יכול להבין ואינו שולט בהם , כוחות שהוא חווה ככופים וזרים , כך שהוא חש מנוכר מעצמו . מאות שנים לפני כן כתבו התיאולוגים של ימי הביניים בחרדה על ניכורו של האדם מאלוהיו , ועל העיסוק המופרז בתחום החושי , שבשלו אבד האדם לעצמו , מנוכר מנחלתו הרוחנית הראויה . ניכור ) מחוץהיה זה הפילוסוף הגל שהנהיג את השימוש במושג ה להקשרו הפסיכיאטרי ( בתקופה המודרנית . תולדות האדם , גרס הגל , ניכור שלו מעצמו . האדם אינו מכיר את מהותו האמִתית ; הן תולדות ה הוא אבוד ב " עולם מת " של מוסדות חברתיים ושל רכוש , שהוא עצמו מנוכר מן השלמות האוניברסלית שהוא חלק ממנה , יצר ; הוא והקִדמה האנושית היא תנועתו של האדם לעבר השלמות הזאת , מתוך שהוא מתעלה על מגבלותיהן של תפיסותיו הפרטיות . ניכור והעניק לו מובן צר יותר וקוסמיקרל מרקס ניכס את מושג ה ניכורופחות . מרקס החיל את המושג בעיקר על הַפּ...  To the book