מעמדם של גלי האֶתֶר כרכוש

החלתן של זכויות קניין לתחום המסוים הזה . במשימה הזו נחלה ממשלת ארצות הברית כישלון מחפיר , שקשה להעריך כמה הרסניות תוצאותיו . אין הבדל מהותי בין שידור לקונצרט : פשוט , בראשון נעים הקולות על פני מרחק רב יותר , והוא זקוק לציוד טכני מורכב יותר . איש לא יעז לטעון שהפסנתרן הוא אמנם בעליהם של אצבעותיו ושל הפסנתר , אך החלל שבתוך אולם הקונצרטים — שדרכו נעים גלי הקול שהוא יוצר — הוא " רכוש ציבורי ", ולכן אין לו זכות להופיע ללא רישיון מן הממשלה . אך זהו המצב המופרך שנכפה על תעשיית השידור שלנו . הטיעון העיקרי בעד הרעיון שעל תדרי שידור להיות " רכוש ציבורי " נוסח בקיצור בידי השופט פרנקפורטר : " האמצעים הדרושים ] לשידורי רדיו [ הם מוגבלים ; הם אינם נגישים לכל מי שירצה להשתמש בהם ; תחום התדרים פשוט אינו רחב דיו לכולם . יש גבול טבעי וקבוע למספר התחנות שיכולות לפעול בלי להפריע זו לזו " . מוגבל ; כזה הוא אכן הכשל של הטיעון ברור . מספר תדרי השידור גם מספר אולמות הקונצרטים ; כאלה הן גם כמויות השמן , החיטה או היהלומים ; שטח היבשה על פני כדור הארץ . אין יסוד או ערך חומרי . ואם " רצון " להשתמש ב " אמצעי " בלת...  To the book