המיעוט הנרדף של אמריקה: העסקים הגדולים

משטר של טרור שקט , תחת חוקים מיוחדים שכל שאר האנשים היו חסינים מפניהם , חוקים שהנאשמים לא יכולים להבין או להגדיר הייתם קוראים לכך מראש ושהתובע יכול לפרשם כרצונו — האם רדיפה ? אם הקבוצה הזאת לא הייתה נענשת על מגרעותיה , אלא על מעלותיה ; לא מפני שהיא אינה מוכשרת , אלא מפני שהיא מוכשרת ; לא בשל כישלונותיה , אלא בשל הישגיה — וככל שההישג גדול יותר הייתם קוראים רדיפה ? לכך כך העונש חמור יותר — האם אם תשובתכם היא " כן ", שאלו את עצמכם מה טיבו של העוול המפלצתי שבו אתם תומכים , העוול שאתם מנציחים או מעלימים ממנו עין . הקבוצה הזו היא אנשי העסקים האמריקנים . ההגנה על זכויות המיעוטים נישאת היום כמעט בפי כול כעיקרון מוסרי מן המעלה הראשונה . אך העיקרון הזה , האוסר על אפליה , : מפלה מיושם בידי מרבית האינטלקטואלים " הליברלים " באופן מחילים אותו רק על מיעוטים גזעיים או דתיים . לא מחילים אותו על מיעוט קטן , מנוצל , מבוזה וחסר הגנה : אנשי העסקים . יתר על כן , כל אחד ואחד מן ההיבטים המכוערים והאכזריים של חוסר הצדק כלפי מיעוטים גזעיים ודתיים מיושם כלפי אנשי העסקים . למשל , תנו דעתכם על העוול שבהרשעתם של אנ...  To the book