א. החלום ושברו

מבוא 53 המרחק . מקרוב החיים גסים ולא יפים ואני הולכת לי . אני שלווה וטוב לי . שלום רחל' . 92 לאחר שהגיעה לארץ-ישראל התבוננותה על הארץ השתנתה . השגרה והמציאות האפורה הקשו עליה לראות את הארץ בעיני החולם מרחוק . התברר לה כי החיים בארץ-ישראל יפים ממרחק, מן הגולה, אך בארץ עצמה החיים נגלו במערומיהם — גסים ומכוערים . כאן נעוץ הגורם למשבר שחוו פועלי העלייה השנייה על כל רבדיו . הפער בין האופן שבו הם דמיינו את ארץ-ישראל ובין החיים שנגלו להם בה היה הגורם הראשון במעלה לתסכול ולאכזבה, למרירות, לעלבון ולכעס על הארץ ועל תושביה . המרחק שממנו העולה מתבונן על ארץ- ישראל התקצר, החלומות שהגיע עימם לארץ התנפצו, והמציאות שנתגלתה לפניו הייתה קשה ומנוכרת . אם נבין את מהות 'החלום ושברו', נבין את נפש הפועל . איש איש ודמיונו, חלומותיו ואוסף הציפיות שלו מהארץ החדשה . אחד מחבריה של רחל מייזל היטיב לבטא את אכזבתה בדברי ההספד עליה, שהתפרסמו ב'הפועל הצעיר' : רחל מייזל כרוב בנות גילה שבאו הנה, נעקרה פתאום מקרקעה וקרקע אחר לעמוד עליו לא מצאה . מכל האידיאלים שבהם השתעשעה טרם בואה הנה לא נשאר לה פה אלא הצורך להילחם בעד ה...  To the book