מבואת אלנ שכות תפסיר 142 להבנת המילה, הצרף הלשוני, המשפט והיחידה הספרותית השלמה הוא ההקשר, 606 רע"ק אומנם ומוטב לדבר על הקשרים ( דקדוקי, צורני, תחבירי, מבני, רעיוני ) . לא השתמש במילה 'הקשר', אולם כיוון אליה בלשונות אחרים שנקט : 'כפי הנאות לענין הכתוב' / 'כפי הנאות בענין' / 'כפי הנאות בענין ובלשון', 'כהוראת הענין', 'כפי כוונת הכתוב' / 'כפי ענין הכתוב', 'כפי המושכל', 'וכן מורה ענין הכתובים', 'ודבק למעלה / למטה' וכדומה . כל אלה ניכרים היטב בארבעים המובאות שלהלן, רובן המכריע ( שלושים ) בתורה . 607 – פחשר, אסף וקיבץ מן האדמה וכו', והביאם אל האדם בראשית ב, יט : וַיִּיצֶר 608 מה יקרא וכו', ולפי שכבר נשלם זכרון יצירת כל הברואים, והכפל וכו' להראותו 609 בזה אין לו טעם לקריאת השמות, לכן תר' כפי הנאות לענין הכתוב . 610 ג, כ : חָי – חי נאטק, חי מדבר, שאם כפישוטו, יהיה היפך המורגש, עי' בפתיחה . ט, כ : אִישׁהָאֲדָמָה – בפלאחה אלארץ', וכשהחל נח בעבדת האדמה נטע כרם, ותר' 611 כהוראת הענין, וכן פי' הרמב"ן ז"ל . 612 כב, ב : לְעֹלָה – ללקרבאן, וכן תר' בכל הסדר, והוא כפי הנאות בענין . כט, יז : רַכּוֹת – חס...
To the book