מבואת אלנ שכות תפסיר 100 333 – ואِמא, בכסר אלאל"ף ; ואתנת – ואُתُן, בצ'מתין . יב, יו : וּשְׁפָחוֹת יג, ח : אַחִים – ד'ו קראבה, בפתח אלקא"ף . יו, ז : שׁוּר – חגר, בכסר אלח"א . 334 יח, ה : פַת – כِסרה, חתיכת לחם, והכ"ף שבורה . יט, יב : חָתָן – צהר, בכסר אלצא"ד, שם זה בערבי לבעל בתו או בעל אחותו . כב, יג : בַּסְּבַךְ – פי שُעב אלשגר, בצ'ם אלשי"ן ופתח אלעי"ן, בענפי האילן . כט, יז : מַרְאֶה – ואלמנט'ר, בפתחין . ל, יד : דוּדָאִים – לُפّאחא ( בצ'ם אללא"ם ופתח אלפ"א ותשדידהא ) . ל, לב : חוּם – חמّא, בפתח אלח"א . לב, יו : אֲתֹנֹת – אُתُן, בצ'מתין, הנקבות בל"ר במין החמורים . לג, יד : לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה – לקבל אלמלך, בכסר אלמי"ם, שם כולל לצאן ובקר וכסף 335 וכלים וכל קניני האדם, וכן תר' 'אם לא שלח ידו במלאכת רעהו' ( שמות כב, ז ) . לד, יב : מֹהַר – מן אלמהר, כסף ובגדים וכיוצא, שנותן האיש לאשתו לפני הנישואין, נק' בערבי 'מהר', בפתח אלמי"ם . לד, לא : יַעֲשֶׂה וכו' – יצנע באכ'תנא, בצ'ם אלי"א כת"א, וכגיר' 'יתעביד באחתנא', 336 ובפתחהא כפי' ראב"ע 'יעשה שכם באחותינו' . מ, ה : אִישׁ חֲלֹמוֹ – רُוًיא כל רגל...
To the book