מבואת אלנ שכות תפסיר 83 לד, ג : וַיְדַבֵּר – ודאראהא, דברי רצוי ופיוסין, וכן תר' < גם > 'דברו על לב ירושלם' 273 ( ישעיה מ, ב ) , וכל 'דבור' שאצל 'לב' . שמות א, י : נִתְחַכְּמָה – נחתאל, נעשה להם תחבולה, כי שם 'חכמה' משותף להרע או להטיב . ג, כב : וְשָׁאֲלָה – בל תסתוהב וכו', אבל תקבל במתנה, ו'שאלה' זו – ל' < שון > מתנה, כמו 'הוא שאול לה'' ( שמ"א א, כח ) , שהרי כתוב 'ונתתי את חן העם' ( לעיל פס' כא ) , שאם היא שאלה החוזרת, כך הוא מנהג הנשים לשאול מהשכנות כלי כסף וכו', וכן פי' < רש > רשב"ם ז"ל . ד, יא : מִי שָׂם פֶּה וכו' – מן כ'לק נטק אלאנסאן, מי ברא כח מדבר באדם, ולהיות הפה כלי הדבור, נק' < רא > הדבור 'פה', כבסמוך 'אהיה עם פיך' ( פס' יב ) – 'מע קולך', 274 וכן לק' ( טו ) 'עם פיך ועם פיהו' . יט, י : וְקִדַּשְׁתָּם – וטהّרהם, וכן תר' < גם > 'ויקדשם' דאיוב ( א, ה ) , והיא הרחיצה במים, ובפרשת כיור לרחצה ת"א לקדוש 'ירחצו מים' ( שמות ל, כ ) – 'יקדשון מיא', והטעם שיהיו טהורים ונקיים למעמד הקדוש, אבל לק' < מן > ( במדבר יא יח ) 'התקדשו למחר' תר' 'אסתעِדّו', ל' < שון > הזמנה, לפי שהוא לפורענות, כמו...
To the book