דברים

160 מבה ו גר 324 ב . הנוסח הרווח הוא "יְדַעוּ", בעבר, כמו העברי . ונוסח קע"א בבינוני, המתאים יותר גם למילה "היום" . וראו בדברי שד"ל כאן בפירושו לתורה . 325 . "ללכת את" נדיר גם בעברית, ואינו מתאים בארמית . 326 א . תירץ ב"ביאורי אונקלוס" : "שלא אסרה התורה אלא להתגר בם מלחמה, אבל התגרות בעניין אחר מותר . . . ולשון 'לא תעיק' משמע שלא יענון ולא יצערון ולא יזיקום כלל . . . " . 326 ב . הנוסח הרווח גם כאן הוא : "וְלָא תִתְגָּרֵי לְמֶעֱבַד עִמְּהוֹן קְרָב ", וכן על מואב ( למעלה בפסוק ט' ) . אלא ששם נאמר "וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה " . וראו בנזיר דף כ"ג ע"ב, שם מדייקים ממילה זו שבעמון אסורה גם שאר התגרות, ולא רק מלחמה . 327 . לנוסח "בפציח" תרגם לשון חצר, ולשאר נוסחים זהו שם מקום, אותו החליף אונקלוס בשם המקום שהיה ידוע בזמנו . 328 א . יש שגרסו בשורש זי"ע בשינוי הניקוד, כמו "זֵיעֲתָךְ" ו"זְעֻתָּךְ" . 328 ב . הנוסח הרגיל הוא כמו העברי, "אֶעְבַּר בְּרַגְלָי" . בנוסח קע"א התרגום הוא ללא המליצה, כדברי שד"ל בנתיב ז' : "לבאר כל לשון שהוא משל וכל דרך של מליצה" . ( לט ) אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּהַיּוֹם , קע"...  To the book