פרק חמישי: הרחבת מעגל העבודה הרב־תרבותית:

76 שער ראשון הורית עשויה להיות גורם מגן, כל עוד מדובר במעורבות חיובית ובהצבת גבולות ברורים והוגנים . על כן ישנה חשיבות ראשונה במעלה לפעילות משותפת ומכילה, לקשר פתוח וחם וליכולת לשוחח ולשתף בקשיים ומצוקות ( הראל פיש ואחרים, 2016 ) . כצנלסון ( 2017 ) מדגישה שהשינוי במערכות היחסים בין הורים למתבגרים משמעותי וסבוך . מחד גיסא, ההורים הם גורם איתן ומוכר בחיי הילדים בגיל מורכב זה . הם דואגים לבריאות הפיזית והנפשית, תומכים ומסייעים בהתמודדות עם התסבוכות הרגשיות, עוזרים בתמרון דרישות המציאות המתרבות ומשמשים מודל לחיקוי לניהול חיים בוגרים . מאידך גיסא, ההורים מייצגים את הדור הקודם, שהוא בעל ניסיון וערכים נבדלים מאלו של בני הדור הצעיר . כך שהדאגה וההתערבות ההורית שנתפסה בילדות כדבר חיובי הופכות מעיקות כאשר המתבגרים מנסים לגבש ולהגדיר את זהותם העצמאית והעכשווית . המתחים המייחדים את גיל ההתבגרות נובעים מהיחסים המורכבים הללו . העימות והמתחים שחווים בני נוער מקבוצות מיעוט תרבותיות עם ההורים מורכבים ועוצמתיים יותר בשל שוני בסיסי בציפיות . הצעירים שואפים לקליטה מהירה, רוצים להפוך חלק מהחברה הרחבה ולדמו...  To the book