פרק שני: מסגרת מושגים להתערבות בחברה רב־תרבותית

34 שער ראשון רבה על ההגמוניה של הרוב הממלכתי-יהודי-ציוני, הרי עתה קבוצה זו נחלשת מבחינה דמוגרפית, ולצדה מתחזקות קבוצות שהיו בעבר שוליות מבחינה מספרית . מדובר בדתיים-לאומיים, בחרדים שאינם ציונים ובערבים . קבוצות אלו חיות בנפרד, ובמידה רבה גם בזרות ובעוינות הדדית . כדברי הנשיא : "הבורות ההדדית והיעדר השפה המשותפת בין ארבעת המגזרים הללו . . . מגבירים את המתח, הפחד, העוינות והתחרות ביניהם" ( שם ) . הנשיא ריבלין מכיר בבידול הגובר בין ארבעת המגזרים ובהשלכות המסוכנות שלו על הלכידות של החברה הישראלית . רב-תרבותיות כאידיאולוגיה היא תוצר של הדמוקרטיה הליברלית המערבית המודרנית, הדוגלת בערכים כמו חופש האמונה, חופש הפולחן הדתי, הקפדה על חופש הפרט ועל בחירה חופשית . האידיאולוגיה הרב-תרבותית מזהה בהבדלים בין יחידים ובין קבוצות מקור להעצמה חברתית ולעושר תרבותי, ולכן שמה לה ליעד לתמוך בתרבויות השונות ולקדם מדיניות רב-תרבותית . חברה המבקשת להיות רב-תרבותית תאמץ גישה אינטגרטיבית פלורליסטית המאפשרת לקיים את הערכים והמסורת של תרבות המיעוט בצדם של ערכי תרבות הרוב . גישה זו מקדמת חיים דמוקרטיים בכך שהיא מאפש...  To the book