גוש קטיף כגלות, הגירה ופליטוּת 257 15 בהתאם לכך, תודעת הפליטוּת מתוך חוויית העקירה והמועברת מדור לדור . מוטמעת בצאצאי הפליטים שלא חוו את טראומת העקירה על בשרם . הם מאמצים אותה, טוענים אותה במשמעויות ובפרשנויות חדשות, והיא מעצבת את זהותם ואת תודעתם . דוגמה לכך ניתן למצוא במחקרה של הסוציולוגית חנה הרצוג על אודות נשים פלסטיניות אזרחיות ישראל . הרצוג מנתחת את הדרכים האלטרנטיביות בהן משתמשות הנשים להעברת תודעת הפליטוּת ולאימוצה בדור שני ושלישי . חוויית הפליטוּת, טוענת הרצוג, היא טראומה המובנית בעיקר בזירה הפרטית-משפחתית בצורות מגוונות : שתיקה רועמת, סיפור נוכח נפקד והנכחה מתמדת . מכוח הדינמיקה הזאת הופכת הפליטוּת בקרב בני הדור השני והשלישי לקטגוריית זהות אישית בצד קטגוריות זהות 16 לאומיות, אתניות, דתיות ומגדריות . והנה, אף על פי שההגדרה המשפטית של הפליט אינה חלה עליהם ( וראו הרחבה לעיל בפרק הראשון של הספר שעסק בהגדרת הפליטוּת ) , התבוננות על מאפיינים לא מעטים בהתנהגותם של עקורי גוש קטיף מצביעה על סממנים של פליטוּת וחלקם אף כינו את עצמם "פליטים בארצם" . פליטוּתם, 17 לא הצטמצמה לביטוי חומרי ב...
To the book