שיטת העבודה: האתנוגרפיה בשדה ובכתיבה

34 פרק ראשון אמצעי . העובדה שניהלתי את המחקר כשאני מתגוררת ב"זירת המחקר" וחיה במחיצתם של הנחקרים, אנשי גוש קטיף, אפשרה לתצפיותי לנוע בין תצפיות "טהורות", ממרחק, לבין תצפיות משתתפות באופן מלא . במהלך התצפיות ה"טהורות" התבוננתי באנשי גוש קטיף מקרוב — לעתים שלא בידיעתם — תוך ניסיון למזער עד כמה שאפשר את מעורבותי ב"שדה" . החיכוך היום- יומי עם אנשי גוש קטיף במכולת, בתור לטיפת חלב, בגני הילדים או בסניף הדואר המקומי — מתוקף היותנו שכנים ליישוב — חשף אותי לשיחות חולין, לתמות ולניואנסים פנימיים ואפילו לשפת גוף, שחשיבותם התבררה לי בדיעבד . התצפיות המשתתפות, "הקונבנציונליות", כללו השתתפות בעשרות התכנסויות של בני הקבוצה הנחקרת : ישיבות מזכירות ואספות תושבים של הקהילות השונות, מפגשים חברתיים וחוגי בית, סדנאות קבוצתיות וימי עיון, שלל ריטואלים וטקסים קהילתיים, הפגנות, טיולים וכיוצא בזה . עבודת השדה התנהלה בשעות הבוקר, הצהריים והערב ; בימי חול, שבתות ומועדים ; בקרווילות של הנחקרים, במקומות המפגש שלהם ובאתרים שבהם הסתובבו . כל התצפיות תועדו ביומן השדה שכתבתי, וחלקן הוקלטו באישור הנחקרים . התצפיות המשתת...  To the book