|
|
184 פרק שישי קשורה לא רק באמביציה לסמן את עצמם כמשכילים ביקורתיים כלפי הסמכויות הפטריארכליות בקהילותיהם, אלא גם במבני הכוח שבהם היו הם-עצמם נתונים בחברה הלאומית . ההקבלה ביניהם המשיכה כאשר כעבור כמה שנים, במהלך שנות ה- 02', פנו שניהם אל דמות נשית כמעט הפוכה מזו שעיצבו לראשונה : אל המרננת . המרננות, בניגוד לנשים המדוכאות שתוארו בסיפורים הראשונים, לא היו כפופות למערכי שליטה משפחתיים וקהילתיים . הן היו נשים עצמאיות, מעין קורטיזָנות, שניהלו חיי מין ואהבה מתירניים . מכיוון שנהגו להופיע בפני קהלן במופעי שירה, נגינה וריקוד, הן מכונות לעתים גם "משוררות", "מנגנות" או מחוללות" . נשים אלה חיו בעושר מופלג, בלב הקהילות המסורתיות, העניות והמדולדלות, של סוף התקופה העות'מנית, והחזיקו לעתים בכוח השפעה ניכר על 32 בעולם שבו הסמכות הפטריארכלית הִשְׁליטה קהילותיהן בזכות כספן וקשריהן . באלימות קוד של צניעות, הן הפכו את קוד הצניעות על ראשו וחשפו לראווה את גופן כמו גם את מבנה הכוח שמישטר אותו . הן היו נפוצות במיוחד בדמשק, לאחר קריסתה הכלכלית של הקהילה היהודית שם . ירון הראל כותב כי ייחודה של הזנות בעיר שהיא ה...
To the book |
|
|