לוי בראי קאמי

130 המפה והטריטוריה 46 ) . הדת והפילוסופיה הן דוגמה קלאסית לקפיצות המקנות משמעות לקיום — או לפחות מנסות לעשות כן . אפס כי, בסופו של דבר מדובר בהתאבדות . קאמי לא מדבר סתם על התאבדות, אלא על קפיצה : אפשר לקפוץ מהגשר אל מותך וזו התאבדות מסוג אחד, ואפשר לקפוץ מעולם חסר משמעות לעולם רווי משמעות, וזו כבר התאבדות מסוג אחר . סוגיית הקפיצה וההתאבדות, וליתר דיוק, הקפיצה כהתאבדות ביחס להתאבדות כקפיצה, קריטית להבנת התאבדותו של לוי בקפיצה-נפילה בחלל המדרגות . ב מ י ת ו ס ש ל ס י ז י פ ו ס מתוארות שתי תוצאות לאבסורד — התאבדות או החלמה, וזה ( כמעט ) קל ופשוט מדי לומר כי לאחר שלוי לא החלים ( למרות הכול ) , לא נותרה בפניו אלא האפשרות היחידה — התאבדות . זו בדיוק המחשבה הדיכוטומית שספר זה מנסה לעקור . ואולם פרימו לוי לא היה איש של הכול או לא כלום, ולפיכך קשה לראות איך הדיכוטומיה התאבדות / החלמה עובדת במקרה שלו . למעשה, המושג קפיצה עצמו זר ללוי . ואכן, כמי שמבין היטב את האזור האפור, לא נראה שפתרונות מסוג של קפיצה הם בכלל בתחום האפשרויות שלו . מצד שני, לא ניתן להכחיש שאם אכן לוי התאבד באופן שבו הוא התאבד, ...  To the book