הצופן

30 המפה והטריטוריה through ) : בעוד שתהליכי הפגן מייצגים חזרה בלתי נשלטת ולא מודעת של הסובייקט הפוסט-טראומטי ה"נרדף בידי העבר או מודבק בו ונתפס באופן פרפורמטיבי לחזרה כפייתית על סצנות טראומטיות — סצנות שבהן העבר חוזר והעתיד נחסם או נידון לכליאה בלולאה מלנכולית," תהליכי עיבוד ( working through ) מייצגים תהליך שבו האירוע הטראומטי נשלט במידת מה ואף מיוצג — גם אם באופן חלקי . תהליך זה עשוי "לפעול לצמצום כוחם של ההפגן ושל כפיית החזרה" ( לה קפרה, ,2006 עמ׳ 49 ) כי באמצעותו נוצרת הבחנה והפרדה בין הרגע הנוכחי לבין האירוע הטראומטי : "אדם חוזר לשם [ לאירוע הטראומטי ] ונמצא כאן בעת ובעונה אחת, וגם מסוגל להבחין בין השניים" ( עמ׳ 118 ) . חשוב להדגיש כי למרות ההפרדה בין שני התהליכים, "ההפגן עשוי בהחלט להיות מצב נחוץ של עיבוד . " למעשה, למרות ש"מבחינה אנליטית הם תהליכים מובחנים . . . ההפגן והעיבוד קשורים זה בזה הדוקות" ( עמ׳, 89 - 90 ) . המכונה הנאצית לא הייתה רק פונקציונליסטית, היו בה גם אלמנטים סדיסטיים לא מבוטלים . נקודה זו חשובה במיוחד בהקשר שלנו, שכן ברגע שסדיזם מעורב באירוע הטראומה, תהליך העיבו...  To the book