היתרונות שבכעס: נשים מגיבות לגזענות

172 | מסות ונאומים מאת אודרי לורד שמולה כולנו נחבטות ; הן לא משרתות את עתידה של אף אחת מאתנו . מכיוון שאינני רוצה להפוך את זה לדיון תיאורטי, אתן כמה דוגמאות לדיאלוג בין נשים, שמדגים את הנקודות הללו . בשל מגבלת הזמן, אעשה זאת בקצרה . אני רוצה שתדעו שקיימות עוד הרבה דוגמאות מהסוג הזה . למשל : אני מדברת מתוך כעס ישר ומוגדר בכנס אקדמי, ואישה לבנה אומרת, "תגידי לי מה את מרגישה, אבל אל תגידי את זה בכזאת נוקשות, אחרת לא אוכל לשמוע אותך . " אבל האם אופן הדיבור שלי הוא זה שמונע ממנה להקשיב או שמא האיום במסר שחייה עשויים להשתנות ? תוכנית לימודי הנשים של אוניברסיטה דרומית מזמינה אישה שחורה לשאת דברים בעקבות פורום בן שבוע על נשים שחורות ולבנות . "מה קיבלתן במהלך השבוע הזה ? " אני שואלת . האישה הלבנה הקולנית ביותר אומרת, "אני חושבת שקיבלתי המון . אני מרגישה שנשים שחורות ממש מבינות אותי יותר טוב עכשיו ; יש להן הבנה טובה יותר מאיפה אני מגיעה . " כאילו שלהבין אותה הוא מה שעומד בלב הבעיה הגזענית . אחרי חמש-עשרה שנות קיומה של תנועת נשים, שלטענתה מטפלת בסוגיות החיים ובעתידים האפשריים של כל הנשים, אני עדי...  To the book