ריאיון: אודרי לורד ואדריאן ריץ'

אחות אאוטסיידרית | 127 5 שהייתה המורה שלה, ואני חושבת ה ר א ש ו נ ו ת, למינה שונאסי, שהיא שאלה את מינה, "למה שלא תתני לה ללמד ? " — כי כזאת היא יולנדה, את יודעת . אדריאן : אבל גם מינה הייתה מקשיבה לזה . אודרי : אז יולנדה הגיעה הביתה ואמרה, "היי, ראשת החוג לאנגלית 6 רוצה לפגוש אותך . אולי תוכלי להשיג שם של תוכנית SEEK עבודה . " ואני חשבתי, אני צריכה לעמוד בקו האש . זה לא לנסוע חזרה לדרום ולהיהרג, אבל כשמינה אמרה לי "תלמדי," זה היה מאיים בדיוק באותה המידה . הרגשתי אז, אני לא יודעת איך אעשה את זה, אבל בשבילי זו החזית . ודיברתי עם פרנסס על זה, כי הייתה לנו את החוויה של טוגאלו, ואני אמרתי, "אם יכולתי לצאת למלחמה, אם יכולתי להחזיק רובה להגן על הדברים שבהם אני מאמינה, כן — אבל מה אני אעשה בכיתה ? " ופרנסס אמרה, "פשוט תעשי מה שעשית בטוגאלו . " והדבר הראשון שאמרתי לסטודנטים שלי SEEK-ב היה, "גם אני מפחדת . " אדריאן : אני יודעת שאני הלכתי לשם בפחד . אבל הלכתי בפחד לבן ; את יודעת, עכשיו שאת בקו האש, כל הגזענות שלך תיחשף . . . אודרי : אני נכנסתי לשם ב"פחד אודרי", פחד שחור . חשבתי, יש לי אחריות לסטו...  To the book