התמרת השתיקה לשפה ולפעולה

56 | מסות ונאומים מאת אודרי לורד סדרי עדיפויות ומחדלים נצרבו בעוצמה בבוהק חסר רחמים, ומה שהצטערתי עליו הכי הרבה היו השתיקות שלי . ממה בכלל פחדתי ? ספקנות או דיבור שנסמך על האמונה שלי היו אולי מביאים כאב, או מוות . אבל כולנו חשות כאב בכל כך הרבה דרכים, כל הזמן, ומה שיקרה הוא אחד מהשניים — הכאב ישתנה או יסתיים . המוות, לעומת זאת, הוא השתיקה הסופית . והוא עלול לבוא במהירות, עכשיו, בלי להתחשב אם אף פעם לא אמרתי את מה שצריך לומר, או שרק בגדתי בעצמי באמצעות שתיקות קטנות, בזמן שתכננתי לדבר מתישהו, או שחיכיתי למילים של מישהי אחרת . והתחלתי לזהות בתוכי מקור של כוח, שמגיע מההבנה שאמנם התשוקה העמוקה ביותר היא לא לפחד, אבל הלמידה למקם פחד בתוך הקשר היא זו שהעניקה לי עוצמה אדירה . עמדתי למות, אם לא במוקדם אז במאוחר, בין אם מתישהו השמעתי את קולי ובין אם לא . השתיקות שלי לא הגנו עלי . השתיקות שלכן לא יגנו עליכן . אבל בזכות כל מילה אמיתית שנאמרה, בזכות כל ניסיון שאי-פעם עשיתי להגות את האמיתות הללו, שאותן אני עדיין מחפשת, נרקמו קשרים עם נשים נוספות, בעודנו שוקלות מהן המילים הראויות לעולם שבו כולנו מאמי...  To the book