מבוא

16 יהונתן דיין מרכזיים של כתיבתו . וגם אנו, כאמור, ענייננו בברנר הוא כבעל מרה שחורה . דרכו נקרא בטקסט כתחושת תוגה ובתחושת התוגה כטקסט . על כן נדבר אפוא בפואטיקה של מלנכוליה . מקור המונח מלנכוליה בשפת הגוף, בהגדרה אנטומית . תורתו של היפוקרטס, הרופא בן המאה ה – 4 לפנה"ס, תיארה את חיי האדם כמערך יחסים בין הרכב ארבע המרות הפנימי לבין תנאי העולם החיצוני ( שינויי טמפרטורה, יובש או לחות וכו' ) ; המרה השחורה ( melas chole ) היתה חלק אינטגרלי באותו הרכב האחראי על תפקוד הגוף החי, המעניק לו את תכונותיו וקובע את אופיו . המלנכוליה בתורת היפוקרטס היא מעין קולטן ; ועצם הימצאה בגוף היא בגדר עובדה קיומית . האדם ההיפוקרטי נוהג בהתאם לתמורות, תנודות ותגובות גופו, ויחסיו הכמוסים המשתנים תדיר בין פנים לחוץ . עודפות גופנית במרה השחורה מתבטאת בנפש בתחושות פחד ועצבות : "חרדה מתמדת ודיכאון," הבחין היפוקרטס, "הם סימני 11 מלנכוליה" . היפוקרטס אמנם עסק ברפואה, אך להגדרותיו זיקה עמוקה לעולמה של ספרות . תחושות הפחד והצער שהוא מיזג לתיאור השפעת המלנכוליה על חיי הנפש חוזרות ב פואטיקה לאריסטו, 12 כהגדרת האפקט הרגשי שמ...  To the book