|
|
32 אמיר קלוגמן פנימי, אלא גם במרחב גופני, שכן הדוגמה העיקרית שבאמצעותה בחן ויטגנשטיין את שאלת השפה הפרטית היא סיטואציית הכאב . הכאב נתפס כמסומן מתאים לחקירה זו, כיוון שהוא נוגע בדיוק למתח בין הגלוי לחבוי, בין הפנים לחוץ, וכפועל יוצא גם למתח בין פרטי לכללי ולציבורי . האדם הסובל מהכאב יודע בוודאות שכואב לו, מה שאי – אפשר לומר בהכרח על האחרים שבחוץ . שאלת השפה הפרטית קשורה ליכולת לתת ביטוי מילולי לחוויה גופנית . במילים אחרות, הגוף והתחושות שהוא נושא הם קרקע פורייה לעימות שמציג ויטגנשטיין בין הפרטי לכללי . הגוף אצל ויטגנשטיין מופיע על קו התפר שבין הפנומנולוגי ללוגי . יש לו מופעים חיצוניים, גלויים, הוא קיים בעולם, מחד גיסא ; והוא חוצץ כמסך מפריד בין היחיד, על עולמו הפנימי, לזולת, מאידך גיסא . הגוף מגלה ומסתיר בו – זמנית, הוא מוקד של הבנה המבוססת על צְפייה מצד אחד ושל אי – הבנה הנובעת מהיות הגוף מתווך מוגבל מצד אחר . ובתוך המערך הדואלי הזה ישנה השפה, שהיא מרכז עניינו של ויטגנשטיין . מה קורה לשפה, שמאפשרת תקשורת יום – יומית, כשצריך לתאר באמצעותה אובייקטים שאין גישה אליהם . שאלת השפה הפרטית כר...
To the book |
|
|