"חוסר כוח — המחלה המבישה ביותר" ביאליק והפוגרום בקישינוב

14 מיכאל גלוזמן של התרבות העברית לשאלת הזהות היהודית וכרגע מכריע בהיווצרותה של הדיכוטומיה בין יהודים ישנים ליהודים חדשים . ואכן, אניטה שפירא מציינת כי קישינוב "היתה קו פרשת מים : היחס מצדם של צעירים יהודים לפגיעה בהם לפניה ואחריה היה שונה . אנשים לא יכלו להשלים עוד לא רק עם עצם הפגיעה הפיזית, אלא עם ביזוי כבוד 6 הקהילה הספרותית הגיבה לפוגרום בסערת האדם ואובדן צלם אנוש שהיה כרוך בה" . נפש וניסחה את תביעתה לשינוי ערכים מקיף ; בכתבי העת של התקופה נדרשו סופרים ומשוררים לאירועי הפוגרום ומשמעותם, ורבים מהם טענו כי הפרעות חשפו אכזריות מסוג חדש . כך, למשל, כתב "המשקיף" בכתב העת השילוח : "הפרעות ביהודים ] . . . [ עשו בעולם – ישראל רושם כל – כך נורא ומדכא, עד שמפניהן נדחו כל שאר המאורעות והענינים של החודש האחרון . ולא לפלא הדבר . אפילו עם ישראל, שעליו אמר י"ל גורדון בהלצה מתוך דמעות, שהוא 'העם הנבחר מכל האומות — למכות ומהלומות', נזדעזע 7 מפני המכה הגדולה והנוראה הזאת, שלא הוכה כמותה אפילו בשנות – השמונים" . האכזריות של הפורעים מצד אחד, וחוסר האונים היהודי מצד שני הביאו את האינטליגנציה היהודית למ...  To the book