ב. דוּאליוּת (הניגוד זכרי/נקבי)

בית השימוש במרחב הסמלי 167 לפי תכונותיהם . בטקסונומיה כזאת כל הדיכוטומיות הן עודפות ) redundant ( , בהיותן תוצר של עקרון חלוקה אחד . כך אפשר לתאר את כל המערכת באמצעות מספר קטן של סמלים ניגודיים, שהפרדיגמה שלהם היא הניגוד בין המינים, בין הנקבה לבין הזכר . 19 אפשר לפיכך לתפוס את בית השימוש כמגלם בתוכו סממנים נקביים וזכריים : מצד אחד, ביטוי של נטייה "נשית" סבילה להתמסרות לכוחות הטבע הבלתי ניתנים לשליטה, כדוגמת "ואל – אישך תשוקתך" ) בראשית ג, טז ( ; מצד שני, ביטוי של נטייה "גברית" פעילה לשליטה אינסטרומנטלית בסביבה הטבעית, באמצעות המדיום של הטכנולוגיה, כדוגמת "והוא ימשֹל – בך" ) בראשית ג, טז ( . 20 מבחינה זאת, בית השימוש משמש נקודת מפגש קריטית בעלת איכויות מכריעות וגורליות הכרוכות במשבר, באיום ובסיכון מתמיד ; זאת משום שהוא מזַווג ) מלשון intercourse , מלטינית – "לתווך בין" ; או coitus , מלטינית — "הולכים יחדיו" ( בין המינים ) הביולוגיים ( ובעיקר בין המִגדרים ) התרבותיים ( . זיווג זה הוא עתיר משמעות ביקום שבו סדר המיניות אינו מתהווה כשלעצמו, אלא ההבדלים המיניים נותרים משוקעים במערכת של הניגו...  To the book