ג. היחס האסוציאטיבי 'בית שימוש-כְּלִי'

עידן ירון 74 במבט חטוף מתברר כי מרב האסוציאציות המופיעות בתרשים שלעיל מזוהות בתרבותנו עם ה"אישה", שמייחסים לה תכונות כגון סגירות – אטימות, מסתוריות, אפלוליות – טחיבות ) לחות, רטיבות ( . תכונות אלה מתבטאות בדימויים כמו ה"רחם" או ה"קבר" ) וראו : "רחם הוא קבר" ] אהלות ז, ד [ ( . כך למשל איריגארי ) Irigaray ( מציינת כי "הרחם לעולם לא נחשב המקור הראשוני שבו אנו הופכים לגוף . לפיכך, לגברים רבים הוא מדומה בדרכים שונות ] . . . [ לביב שבו מטוהרת פסולת ] גופנית [ ] . . . [ או, במקרה הטוב, לאיבר רבייה . הרחם מזוהה בטעות עם כל איברי המין הנשיים, מכיוון שאין בנמצא ייצוגים תקפים של המיניות הנשית . המילים היחידות המצויות בלשוננו כדי לבטא את המיניות הנשית הן מזוהמות ומטילות מום . כתוצאה מכך, התחושות הנלוות למיניות הנשית הן חרדה, פוביה, גועל, וחשש מפני סירוס" . 74 בשל הלכלוך – זיהום הכרוך בה, וכדי למנוע חוסר מהוּגנות, האישה מחויבת בהסתרה – הצנעה . תכונות ודימויים אלה מתקשרים לאסוציאציות מִשנה רבות המשוות לבית השימוש את טיבו המיוחד . כפי שמתברר, קווי דמיון ברורים קושרים בין עולם הסמלים המתייחס לבית השימו...  To the book