ג. מעצבי הממד הסמלי של בית השימוש

עידן ירון 56 פעם שאנו פונים אל בית השימוש, אנו שבים וניצבים במלוא העוצמה בפני "טבע החיה הראשוני שלנו, שיהיה קיים כל זמן שיהיה לאדם גוף חייתי", במקום שבו "הטבע היצרי של האדם מתנגש פעם בפעם בגדרי התרבות", ולעתים אף יכול להם . 23 כדברי פרויד, "בנפשם של בני האדם טבועות מגמות הרסניות, משמע אנטי חברתיות ואנטי תרבותיות, ובנפש רבים מגמות אלה חזקות עד כדי קביעת התנהגותם בחברה האנושית" . 24 טרנר משקף עמדה זאת בהניחו שבמצבים לימינליים — דוגמת זה שמזמנת לנו השהייה בבית השימוש — האדם הופך "לא – אדם" במובנים מסוימים ) בעיקר חברתיים ( . מצבים אלה, המציבים את האדם לנוכח האנרכיוּת שלו, מחייבים להדק את הרֶסֶן ; האדם כיצור ביולוגי נהפך לאדם חברתי רק בעקבות ריסוּנוֹ החברתי . 25 הגישה הפסיכואנליטית הפרוידיאנית קישרה באופן הדוק בין בית השימוש לבין מה שפרויד כינה "ארוטיקה אנאלית" . פרויד ציין — בעקבות עבודתה של לוּ אנדרֶאַס – סָלוֹמֶה, שהייתה אחת הנשים המעטות שהורשו להצטרף לחוג המצומצם של ידידיו ותלמידיו 26 — שההיסטוריה של האיסור הראשון שהילד נתקל בו, איסור הפקת עונג מפעילות אנאלית ומתוצרהּ, היא בעלת השפעה מכרעת ע...  To the book