|
|
58 אביטל וולמן "'אהבה' פירושה שינוי כלשהו של התשוקה הנגרם על ידי מושא ההשתוקקות" . תומס עושה שימוש בשני מונחים כדי להבהיר מהו השינוי שגורם המושא הנחשק 74 ו"נשיאת חן" ) complacentia ( . לתשוקת המשתוקק : "חיבור מתואם היטב" ) coaptatio ( המונח הראשון מתאר את מצב הדברים : נושא ומושא מקושרים ומתואמים . המונח השני מסביר כי כך הוא מצב הדברים כאשר משהו או מישהו נושא חן בעינינו . ה"אהבה" היא אפוא החיבור המתואם, ההרמוני, שבין הנושא הרוצה לבין מושאו . היא עדות למלאות, ולא סימן לחוסר, ועיקר עניינה במושא עצמו : הוא התואֵם והוא הנושא חן בפניי . התאווה ) concupiscentia ( וכמוה אף הרצון הטוב ) benevolentia ( ובקשת הטוב לזולת נובעים כולם מאותה נשיאת חן התחלתית . סדר נביעה זה יסייע בידנו לענות על השאלה אם ה"אהבה" היא בראש ובראשונה פעילות "הרצון כטבע" או פעילות "הרצון כתבונה" . מעיוננו עד כה נראה שה"אהבה" היא פעולה מקבילה ל"רצייה הפשוטה", ועל כן היא שייכת למישור "הרצון כטבע", קודמת לשיקול ולהעדפה ולבחירה . בכך מסביר תומס כי אין האדם דבק מתוך בחירה חופשית בטוב כלשהו, אלא באשר הוא אוהבו זה מכבר וחש מלכתחיל...
To the book |
|
|