|
|
81׀ ד"ר עודד מבורך הקולות היריבים במספר זיכרונות אישיים, המהווים עבורי ציוני דרך בעיצוב עמדתי ותפיסתי המקצועית . את מקומם המשמעותי של אנשי הרוח, המטפלים והמטופלים שהכרתי ורבים אחרים שהשפיעו על גיבוש הגישה, צמצמתי לעמוד התודות בסוף הספר . אלוהים אחד כשהיינו בני שש גילתה לנו המחנכת שהעם היהודי היה הראשון בכל העולם שהאמין באלוהים אחד . לפני כן האמינו כולם שיש הרבה אלוהימים שמתווכחים ורבים ביניהם כל הזמן כמו ילדים קטנים . המחנכת מילאה אותי בגאווה : רק לנו יש אלוהים אחד . אלוהים של צדק ואמת . אבל אז התחלתי לשים לב שההורים שלי מלמדים אותי גם דברים אחרים . בערך באותו זמן, נקלעתי למריבה שגרתית וקולנית בין הורי . הסתלקתי מהבית בלי שישימו לב ורצתי במורד הרחוב, כשבראשי קולות הוויכוח הסוער ביניהם לא מרפים . חזית המכולת המוכרת הגיחה מעבר לעיקול . בתוכה הרגשתי חמימות בטוחה . החנווני החייכן לקח ממני את המטבע, הושיט לי "טוויסט" ואמר, "אתה ואחיך תמיד רוצים אותו הדבר . " כמה רציתי לומר את אותו הדבר גם על הורי . רציתי שהם יחליטו כבר מי מאחר-תמיד, מי דואג-תמיד, מי צועק-תמיד ומי בוכה-תמיד, ואז יהיה סוף-סוף...
To the book |
|
|