כשהגעתי, הבית היה שקט . אלכס ואני הכנסנו את הצעצועים הביתה וארגנו אותם בחדר האוכל הגדול, ואז הלכנו למטבח . חיממתי לנו מרק ואלכס מזג לנו יין . הסתכלנו על השלג הלבן שכיסה את הרחוב היפהפה שלנו, והרגשנו שלפעמים החיים יכולים להיות ממש נפלאים . כשדן וגלי ירדו למטה למחרת בבוקר, הם לא יכלו להאמין . הצעצועים הכי כיפיים בעולם היו בתוך הבית שלהם . הזזנו את שולחן האוכל הצדה, וכך היה להם חדר גדול שלם לעצמם . מסיבת יום ההולדת היתה הצלחה אדירה . הילדים נהנו כל כך . חלק מהם הלכו ושיחקו בשאר הצעצועים בבית, ובדיסקים שלנו ; הבית היה בלגן אחד גדול, אבל כיוון שכולם כל כך נהנו, לא היה אכפת לי . דן פשוט חגג . הוא קפץ ושיחק בכדור, והיה כל כך מאושר שכל החברים שלו אצלו בבית . כל הילדים וכל המבוגרים נהנו . הבנתי שזה בטח קורה משום שהילדים הרגישו שמקבלים אותם כמו שהם . כל הפעילויות היו תפורות ומתוכננות על פי הצרכים שלהם . לא היתה מוזיקה רועשת, כמו שיש בדרך כלל במסיבות יום הולדת . כשהכרזתי על העוגה, כל האחים, הילדים "הרגילים", רצו לשולחן והקיפו את דן . לא היה אכפת לו שהיו המון ילדים מסביבו . לא הפריע לו . הוא שמע "...
To the book