סיומה של חברות

אמרה, ״זאת לא תוכנית שמיועדת לילדים שיש להם אוטיזם חמור במיוחד ? ״ זה פגע בי וקומם אותי . ולא רק זאת, אלא שיום אחד דנית אמרה שתום אמר לה שהוא לא רוצה לשחק יותר עם דן . ״אני חושבת שהוא מזהה את הקשיים של דן, והוא חווה את הקשיים שלו עצמו מוגדלים יותר בגללו . ״ לבי שקע . לאחר הדיאגנוזה חווינו דחייה מצד רבים, אבל לשמוע דבר כזה נורא, ועוד ממנה, אמא לילד עם צרכים מיוחדים ? החלטתי לקחת את העניינים לידיים ולדבר איתה בגלוי . רציתי ליישר את ההדורים בינינו . לא רציתי להתחרות, לא רציתי להתרכז בשלילי, אלא רציתי לראות את היופי שבילדים שלנו . הזמנתי את דנית לבית קפה . ״אני מצטערת שהייתי חסרת סבלנות עם תום בזמן האחרון,״ פתחתי . דנית הנהנה, כאילו ציפתה להתנצלות הזאת . ״אני מבינה . המצב שלך שונה,״ אמרה, ובעצם התכוונה לומר שהמצב שלי גרוע משלה, כפי ששידרה לי באופן ישיר ועקיף כמעט מרגע שהכרנו . ״את מבינה, הרבה זמן לא יכולתי לראות על מה את מדברת . מה 'לא בסדר' אצלו . ״ עצרתי לקחת נשימה עמוקה ויכולתי לשמוע פעמוני אזעקה בתוך ראשי, אבל לא יכולתי לעצור . ״חשבתי שכל מה שאת מספרת לי היה בעבר, ושהוא כבר התגבר על זה...  To the book