כשר התעשייה והמסחר בממשלו של הנשיא ניקסון, עמד מאחורי ולא נראה משועשע במיוחד . לבסוף, אחד מאנשי התחזוקה של המבנה חלף במסדרון והבחין בנו . הסברנו לו שהגענו כדי לפגוש את אנשי קרן ההשקעות . "אה . טוב, היום יום שישי . הם כבר הלכו הביתה די מזמן," הוא אמר . "אבל יש לנו פגישה איתם עכשיו, בשלוש," אמרתי . "מצטער, ראיתי אותם יוצאים . הם יחזרו ביום שני בבוקר . " בעת שפיט ואני יצאנו מן הבניין בראש מורכן ובכתפיים שמוטות, החל לרדת גשם . לא הגענו מוכנים למזג אוויר כזה, ולא היה לנו מעיל או מטרייה, לכן עמדנו במבואה של בניין המנהלה של MIT וחיכינו עד שהגשם ייחלש מעט . עשרים דקות מאוחר יותר, הגשם רק התחזק . היה עלי לעשות משהו . השארתי את פיט במבואה ורצתי אל הרחוב, בניסיון לתפוס מונית . בתוך שניות בודדות חדר הגשם דרך הז'קט והחולצה שלי והרטיב את כולי . בגדי היו תלויים על גופי כמו סמרטוטים, והגשם זרם אל תוך עיני ובמורד פני . בכל פעם שחשבתי שהצלחתי סוף ‑ סוף לתפוס מונית, מישהו אחר חטף אותה לפני . לבסוף, כולי ספוג מים ונואש, הבחנתי במונית עומדת באור אדום ורצתי לעברה . הלמתי על חלון הדלת האחורית ונופפתי בשטר בל...
To the book