סיפורי מטופלים בסוף החיים

עת לחיות׀ 169 המוח, המלווה בחולשה בפלג גוף שמאל . היא נותרה צלולה ואף יכלה לדבר . כמה חודשים לפני האירוע המוחי היא סבלה מעצירות עם חסימת מעיים, ונמצא גידול סרטני חוסם . היא נותחה, הגידול הוסר, ויצרו לה פתח ( סטומה ) בדופן הבטן . היא סירבה לקבל טיפול כימותרפי לפי המלצת הרופא האונקולוג . במהלך האשפוז במחלקה היא היתה יציבה במשך שמונה חודשים ואף ביקרה בבית בתה בחג הפסח . במהלך ביקורה בבית כל נכדיה וניניה ביקרו אותה, והיא חזרה למחלקה מאושרת ושמחה . בהמשך חלה התדרדרות, והיא חדלה לאכול ולדבר . עלו אפשרויות של אירוע מוחי נוסף או גרורות של הגידול שהגיעו למוח . פרשנו בפני המטופלת ומשפחתה את האפשרויות העומדות בפניהם ( לבצע הדמיה מוחית או להימנע ) , וביקשנו שיחליטו לגבי המשך בירור ומתן טיפול אם יידרש . המשפחה והמטופלת ביקשו להימנע מפרוצדורות פולשניות, מבדיקות נוספות ומכל טלטול וסיכמו : "העיקר שלא תסבול . " בקשתם נענתה . בעקבות הופעת כאבים ואי-שקט, הוחל במתן מורפיום במשאבה דרך הווריד . כעבור ארבעה ימים היא נפטרה במחלקה בשלווה כשילדיה סביב מיטתה . בן 92 התקבל למחלקה עם פצעים מפושטים, נמק מזוהם בכף ר...  To the book