בין דמנציה לבלבול חריף (דליריום)

431׀ אפרים יאול אני נזהר גם משינויים הקשורים למקום הימצאותם של המטופלים וממליץ להשאירם במקומות מוכרים . במקרים של אשפוז בבית חולים או לאחר ניתוח, יש לשמור על סביבה מוכרת וידידותית, עם אווירה רגועה ושקטה ללא רעש והימצאות צמודה של בן משפחה . אצל מטופל מבוגר, כל שינוי קטן עלול לערער את האיזון הקיים . בעצם, הבלבול הוא מצב של כשל מוחי להסתגל ולהתמודד עם השינוי שנכפה עליו עקב הירידה בעתודות שלו . המוח כאילו צועק : "תפסיקו לשגע אותי ! " במצב של דליריום, הפגיעה בהכרה היא דומיננטית ומתבטאת בירידה בערנות ובפגיעה במחזוריות השינה . האדם עשוי להירדם תוך כדי דיבור, לאבד קשב וריכוז במהלך שיחה עם הצוות הרפואי . לעתים מופיעות הזיות ראייה ומחשבות שווא וכמובן פגיעות קוגניטיביות של זיכרון, התמצאות, עיבוד מידע ובעיות שפה . הופעה של בלבול חריף מוכרת בצורתה הסוערת כאי-שקט : "אבא מתנגד לכל טיפול, נהיה אגרסיבי, צועק ומשתולל . " או "הוא יכול להיות שקוע בעצמו ולא ניתן ליצור איתו קשר, ופתאום הוא מתחיל לצעוק ולהתנהג בתוקפנות . " במחלקה הבלבול מתבטא למשל בשליפת הצנרת מהווריד או הצנתר משלפוחית השתן ; לעתים מטופל מטפ...  To the book