התאונה ותוצאותיה

עת לחיות׀ 21 שבורה וסדוקה ביותר מ- 70 אחוז מרוחבה . כחודש ימים שכבתי במיטה, וכל תנועה גרמה לי כאבים עזים . חייתי על תרופות נרקוטיות, שמיסכו את סבלי ואפשרו לי לגשת לשירותים או לעמוד קצת . היה לי זמן להרהר במצבי הגופני . אם קודם לכן חשבתי שגופי חסין ועמיד בפני פגעי הזמן, הנה הוא נהפך לשביר ופגיע . ידעתי שהפגיעה היתה יכולה להיגרם באותה מידה מנפילה אקראית . התאכזבתי מיכולת ההתמודדות של גופי עם פגעי הזמן : חשבתי שאני חסר גיל, שהודות להתמדתי בפעילות גופנית ושכלית אצליח לדחות ואף למנוע שינויים הקשורים לגיל ולזמן . במיוחד התאכזבתי מעצמות חוליות השדרה, שלמענן הקפדתי בעשרים השנים האחרונות לשחות מדי יום, לעשות הליכות ולעלות במדרגות ולא במעלית במטרה לשמר את חוזקן . כעת הן התגלו כשבירות מאוד לנוכח אובדן עצם ( אוסטיאופורוזיס ) ברמה גבוהה בכל החוליות, ללא קשר לתאונה . אט-אט התברר שללא קשר לתאונה, פגעי הזמן לא פסחו על רבות ממערכות גופי . בפי חלה נסיגה של עצמות הלסת, שגרמה לפגיעה בחניכיים וחשפה את שורשי השיניים . בדרך כלל לא מדברים על זה, אך הדבר גורם אי-נוחות ואף סבל, ובעצת רופא השיניים נאלצתי לעקור ש...  To the book