היכרות: מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים לשעבר

07׀ ישראל דנציגר למרות הקשיים כהן לא הוריד את הראש והרגיש שההזדמנות שלו תגיע, ושהוא יצליח . "תמיד ידעתי את זה," הוא מסביר, "בגלל אבא שלי . איש מדהים, שנפטר לפני חמש שנים . הוא עלה עם תנועת הנוער ממרוקו, התגלגל לקיבוצים, בגיל עשרים ושבע עזב את הקיבוץ, הכיר את אמא שלי והתחתן . חיפש מקום קרוב ליד הקיבוץ שגר בו, כפר הנשיא, ואמרו לו שיש איזו עיירת פיתוח שאפשר לסדר לו שם דירה . ככה הגיע לחצור . " האב, שמעון, התחיל לעבוד במועצה המקומית בתברואה . "מטאטא רחובות," מדייק בנו . "בימים גשומים התביישנו כילדים שאבא ייקח אותנו לבית הספר ברכב המטאטא . אני זוכר את החוויות הקשות, זוכר אותו חוזר הביתה ומודיע לאמא שלי שאין משכורת החודש או בחודש הבא . היה אז משבר קשה ברשויות המקומיות, ואנחנו שישה אחים — בית עם הרבה תרבות ומחשבה, אבל דל באמצעים . אני זוכר את עצמי לא מבין איך אדם עובד קשה כל כך ולא מקבל שכר ? אמרתי לעצמי, שזה עקום ומצריך תיקון . "היינו הולכים לדוג, ואבא סיפר לי על חוסר הצדק והעוולות במדינה . ואני ילד, וזה מחלחל . זאת סגירת המעגל הכי גדולה שלי : מצאתי את עצמי ראש מִנהל שלטון מקומי במשרד הפנים,...  To the book