הקדמה: החזקתי בתוכי סוד, והסוד החזיק אותי

תחושת הביטחון ואת הרשות שהוא נזקק להן כדי להסתכן ולחשוף לפנַי את הדבר שהוא גונן עליו בנוקשות שכזאת בתוך עצמו . והיה עלי לשים לב למערכת ההתרעה של גופי בלי לתת לתחושת הסכנה להכניע את יכולתי להושיט עזרה . "איך אני יכולה לעזור לך ? " שאלתי . הוא לא ענה . הוא אפילו לא מצמץ . הוא הזכיר לי דמות מסיפורי המיתולוגיה או מסיפורי עם, שהפכה לאבן . איזה קסם יוכל לשחרר אותו ? "למה עכשיו ? " שאלתי . זה היה הנשק הסודי שלי . השאלה שאני תמיד שואלת את המטופלים שלי בפגישתי הראשונה איתם . אני צריכה לדעת מה מניע אותם לרצות להשתנות . למה דווקא היום, מכל הימים, הם רוצים להתחיל לעבוד איתי ? במה שונה היום מאתמול, או מהשבוע שעבר, או מהשנה שעברה ? במה שונה היום ממחר ? לפעמים הכאב שלנו הוא שדוחף אותנו, ולפעמים תקוותנו היא שמושכת אותנו . כשאני שואלת "למה עכשיו ? " אני לא רק שואלת שאלה - אני שואלת הכול . אחת מעיניו רפרפה לרגע ונעצמה . אבל הוא לא אמר דבר . "ספר לי למה באת," הזמנתי אותו שוב לדבר . הוא עדיין לא אמר דבר . גופי נדרך בגל של אי ‑ ודאות ובמודעות לצמתים העדינים והקריטיים שבהם ישבנו : שני בני אדם פנים אל פנים, ...  To the book