|
|
32 רונן זיו ורוברט אפשטיין מבוא בתחילת המאה ה- 21 הציגו תומכי גישת השיקום ממצאים מדעיים רבים שהראו באופן חד-משמעי כי תוכניות טיפול במערכות תקון מצליחות להוריד שיעורי 3 הם הצליחו לאשרר את הלגיטימיות של גישת השיקום בקרב מקבלירצידיביזם . ההחלטות באמצעות מחקר שיטתי והעבירו את הדיון בפרקטיקת השיקום מההנחה שלפיה ״דבר אינו עובד ! ״ לבחינת השאלה ״מה עובד הכי טוב ? ״ בשיקום עוברי חוק . באותו הזמן, התשובה המקיפה היחידה על שאלה זו הוצגה על ידי פסיכולוגים מקנדה שפיתחו מודל שיקום שמתרגם את הידע המדעי והמחקרי למסגרת עבודה תיאורטית ומעשית שמטרתה העיקרית צמצום רצידיביזם - מודל - Risk - Need Responsivity ( ״מודל RNR-ה ״ ) ( לפירוט על מודל RNR-ה ראו את המאמר של זיו בספר זה ) . קובעי מדיניות בתחום הענישה העדיפו תוכניות שיקום המציגות הצלחה בהתמודדות עם בעיית הרצידיביזם, ומודל RNR-ה הפך לתיאוריה הדומיננטית בטיפול בעוברי חוק ( 2004 Ogloff & Davis, ) . בד בבד עם ההצלחה של גישת השיקום לחזור לקדמת הבמה הציבורית, החלו כמה מתומכיה לבקר את הדרך שבה התפתחה . טוני וורד ( Ward ) , פסיכולוג ניו-זילנדי, ועמיתיו הכירו ...
To the book |
המכללה האקדמית אשקלון
|
|