|
|
18 רונן זיו מבוא בשנת 1974 פורסמו על ידי ד״ר רוברט מרטינסון ממצאים מפרויקט מקיף של סקירת ספרות שערך, שנועדה לבחון את השאלה : ״האם השיקום עובד ? ״ ( Lipton et al . , 1975 ) . בהצגת ממצאיו על השפעת גישת השיקום בסביבת בתי הסוהר הוא קבע כי "עד כה, חוץ ממספר מועט של יוצאים מהכלל, המאמצים לשיקום לא הראו השפעה על רצידיביזם", ושאל : "האם כל המחקרים האלה מובילים למסקנה החד-משמעית שדבר אינו עובד, שאין לנו מושג קלוש איך לשקם עוברי חוק ולהוריד רצידיביזם ? " ( 48 25, . Martinson, 1974, p ) . באותן השנים, המסקנות של מרטינסון סיפקו תוקף מדעי לביקורות הרווחות נגד אי-הצדק שביישום השיקום במערכת הענישה והובילו ליצירת דוקטרינת "דבר אינו עובד" בשיקום עוברי חוק ( " Nothing Works Doctrine " ) . התפיסה שמאמצי השיקום ״אינם יעילים״ הדהדה במסדרונות האקדמיה ובמרחבי מערכת הצדק הפלילי כאמת קרימינולוגית ( 2013 Cullen & Gilbert, ) . השלכות התפיסה הרווחת שלפיה מאמצי השיקום עקרים הובילו לכך שמערכות ענישה החלו לדחות את גישת הרווחה והטיפול כלפי עוברי חוק לטובת מודלים שמתמקדים בענישה שהולמת את הפגיעה בערך החברתי ( גמול ) ...
To the book |
המכללה האקדמית אשקלון
|
|