|
|
168 חגי כנען | ירון סנדרוביץ כשאמרת שבתקופות חיים שונות נחשפות צורות שונות של היחס בין קיום וזמן . חגי : נכון, העובדה שבתקופות חיים שונות העתיד מופיע בצורות שונות יכולה לתת גישה למשהו שמעניין אותנו כאן . ההבדל בין חוויית הזמן של הילד לבין זו של המבוגר, למשל, יכול להזכיר לנו שיש דרכים רבות שבהן העתיד יכול לקבל מקום בחיים שלנו . ירון : למשל : העתיד 'בשבילי' בחוויה של הילד מעניין אותי . הוא מגלה משהו על האופן שבו הזמן נחווה . ישנם לפחות שני מוקדים מרכזיים בחוויה של הילד : דמיון ומשחק . בשניהם לעתיד יש מקום שולי, משני, ואפשר לומר כמעט מפריע . חגי : יש לנו מה ללמוד מהדרך שבה ילדים שקועים במשהו שמעניין אותם בהווה בלי להיות מוטרדים מכך שהעתיד עומד להגיע . עבור המבוגר זו שאלה לא טריוויאלית : איך להרשות לעצמנו להיות ב'עכשיו' מבלי שׁהדרישות של העתיד יקלקלו אותו ? ירון : העתיד נחווה כמה שעדיין לא נוכח . אני מניח שאף אחד לא ישלול זאת . אבל בוא נתייחס רגע לזמן של המשחק . למשחק אין עתיד . העניין בו, ההנאה ממנו, הם בעצם ההתרחשות עצמה . הגבול שלה הוא הסיום שלו . כל עוד המשחק מתרחש הוא נוכח, הוא הווה ....
To the book |
|
|