|
|
14 איבון טייטל ידוע שהחלום והחלימה הם גורמים מרפאים . עיבוד החלום בקבוצה טיפולית עשוי להשלים את החלק החסר בתצרף, את הפער בזיכרון שנוצר בעטיה של הטראומה . הוא עשוי להעלות למודעות תכנים טראומטיים כואבים ולעזור למטופל להתאבל עליהם ולהיפרד מהם . בדרך כלל ביסוד הדיסוציאציה מצויים זיכרונות וחוויות שגרמו לקצר ולנתק, זיכרונות וחוויות שהובילו להצפה רגשית שאי אפשר להכילה . בעטיים גייס העצמי הגנות חוסמות, והוא התמודד עם תוצריהם באמצעות פיצול וניתוק . התכנים הטראומטיים שהמטופל מתכחש לקיומם עשויים לשוב ולעלות בחלומות, והם יוסיפו להופיע כצל רודף וכמנגנון של חזרתיות, כל עוד לא יירפאו ריפוי חלקי או מוחלט . החלום והסיפור שלו בקבוצה הם כאובייקט מעבר . הם עשויים לשמש משאב כוח, בקשה להכלה ולייצוב העצמי . הם מגבירים את תחושת הביטחון והשליטה, וכך מאפשרים מעבר הדרגתי ובטוח להעלאת זיכרונות קשים וחוויות טראומטיות, לעיבודם ולהקהיית הרגשות הקשים שנלוו לזיכרונות האלה . הטיפול בקבוצה באמצעות חלומות עשוי לשקם את הנזקים שנגרמו ולהביא ל"חיווט" מחודש של נתקים אלו - חיווט נוירולוגי, רגשי, מנטלי ותחושתי - ולאימוץ שלהם ב...
To the book |
|
|