‘יש לנו תדמית של ניאו-נאצים, אבל היא לא תואמת את המציאות'

אלדד בק 206 מבחינתם . מאוחר יותר השתתפתי כנציג התלמידים בדיון של מועצת המורים על האירוע . לא היה ברור לי על מה בכלל יש לדבר . הייתי בטוח שיעיפו את המפריעים מבית הספר, אבל זה לא קרה . המורים הביעו הבנה לעמדתם . חלק אמרו שלא צריך להגיב, כדי למנוע הקצנה בעמדותיהם . אחד המורים, בעצמו ממוצא הגירתי, טען שצריך לתת לתלמידים יותר הזדמנויות לדבר על הסכסוך במזרח התיכון, כי הם צריכים לבטא את דעותיהם . ההתנהגות של המתפרעים הוצגה כקריאה לעזרה, אף על פי שזו הייתה אלימות טהורה . הייתי בהלם . אם תלמיד גרמני היה מתנהג כך מסיבות אנטישמיות, לא היה מתקיים כל דיון . איש לא היה טוען שהתלמיד הגרמני נותן ביטוי לטראומה שקשורה למלחמה . היו זורקים אותו מבית הספר . במקרה הזה הפכו את הפושע לקורבן . טים נולד בברלין שאחרי איחוד גרמניה להורים שחיו במזרח גרמניה הקומוניסטית . נטייתו הפוליטית כמתבגר הייתה, באופן כמעט מובן מאליו, שמאלה, אבל החוויות שעברו עליו בבית הספר בקרויצברג, מעוז הרב ‑‑ תרבותיות של בירת גרמניה, גרמו לו לשנות את הלך חשיבתו . “פעם הכריזו על מצב חירום בבית הספר, כי מישהו הגיע לשם עם נשק", הוא נזכר, “בת ...  To the book