|
|
144 רז צימט כיצד אתה וילדיך למדתם, אך [ . . . ] דמיין לעצמך כיצד זה ללמוד בתנאים הקשים ביותר [ . . . ] אני על סף דיכאון . בהמשך מכתבה הדגישה הצעירה שאינה מעוניינת לזכות ברחמיו של איש וכל רצונה הוא לדרוש את זכויותיה . אני איראנית . מדוע במדינתי, שבה משפחתי העניקה חללים ויוצאי צבא, איני זוכה לרווחה ? מדוע אני מובטלת ? מדוע אין לי תזונה ראויה ? מדוע אין לי כסף ? מדוע מתייחסים אליי כמו לזבל למרות הציונים והרזומה שלי ? האנרגיה הגרעינית הזאת - היכן היא ? מה ממנה מגיע אליי ? האם יעסיקו אותי באנרגיה הגרעינית או את בן-זוגי עם כל הגאונות שלו ? חובותינו גדלים ומתרבים . בעונות הקיץ החשמל מנותק כל הזמן, אז היכן הביטחון האנרגטי הזה ? אפילו אם הדבר טוב לעתיד המדינה, מדוע אנחנו צריכים להיות הקורבנות ? מדוע פיתוח דור העתיד צריך להיעשות על גבי האפר שלנו ? במה חטאנו ? [ . . . ] באיזו שפה אומר לך, אדוני, שאינני רוצה את האנרגיה הגרעינית במחיר העלומים ובמחיר חיי . אני חיה רק פעם אחת . אני רוצה להיות שמחה . די לי בעצב . אני מוכרת את הזכות המוחלטת [ לאנרגיה גרעינית ] . שמישהו יבוא לקנות . אני רוצה בתמורה עבוד...
To the book |
|
|