גישת הגשטלט

212  עקרונות הפסיכולוגיה במפגשים שבועיים “אקשה עליך אף יותר, מר וונדט . הרי מעל כל הטיעונים שמניתי כאן עומדת הטענה הפשוטה, והיא שגישתכם וממצאיה מתבססים על התודעה האנושית בלבד . כלומר, האדם מתבונן פנימה ומדווח באופן מילולי על תחושותיו המודעות . דבר זה תמוה לגמרי בעיניי . הרי יוצא מכך שמחקריכם מוגבלים להתעסקות עם אנשים בריאים בנפשם בלבד — כאלה שהם בעלי יכולת להתבוננות פנימית, מודעות גבוהה ויכולת ורבלית המאפשרת להם לדווח לחוקר באופן מילולי על חווייתם הפנימית . אין באפשרותכם לחקור אנשים פגועים, או כאלה שאין להם יכולת תודעתית או ורבלית מפותחת . איך תוכלו לטפל בהם ? יתרה מזאת, מה עם חקר בעלי חיים ? כיצד אפשר לשמוע מהם על התחושות שהם חשים ? עבור קשיים אלה הגיעה תיאוריית הגשטלט . בדיוק כמענה נגד הגישה החסרה שהוצגה בפנינו זה עתה על ידי מר וונדט" . וונדט נראה רגוע ונינוח על אף הדברים הקשים שהוטחו זה עתה בפניו על גישתו ועל השקפתו המקצועית . הוא פסע אל מקומו והתיישב, ואת מקומו תפס ורטהיימר . “מכובדיי, גישת הגשטלט מנסה לתת מענה חלופי לגישה הסטרוקטורליסטית ולמעשה היא האנטיתזה שלה . אנו מציגים נקודת...  To the book