הטיפול על פי פסיכולוגיית היחסים של ויניקוט

ישיבה חמישית : הגישות הטיפוליות וההבדלים ביניהן  191 “טענתי הבסיסית היא שאין לראות את התינוק כשהוא לעצמו, אלא רק בהקשר שלו עם אימו . לשיטתי, התינוק בא לעולם כחומר ביד היוצר, בעל פוטנציאל, במצב של חוסר אינטגרציה . התגבשות התינוק ל'יש' נפשי מותנית בהימצאותה של אם המאפשרת לתינוקה להיווצר כיחידה אינטגרטיבית . על כן הגיתי את המונח המפורסם 'אימא טובה דיה', המספקת סביבה מחזיקה לילדהּ ומאפשרת לו לגדול באופן בריא . אין מדובר באימא מושלמת, חברים, לא באם כול יכולה . זוהי אם המספקת סביבה מחזיקה לתינוק ומאפשרת לו לטפח את ה'עצמי האמיתי' שלו, בלי לסטות למסלול של 'אני כוזב', חלילה . אסביר למה כוונתי . “לצורך הבנת התהליכים הנפשיים שחלים על התינוק הגדרתי שני מושגים בסיסיים : ה'עצמי האמיתי' וה'עצמי הכוזב' . ה'עצמי האמיתי' הוא מושג המתאר אינדיקציה להתפתחות נפשית תקינה של האדם, כבר מהיותו תינוק, ואילו ה'אני הכוזב' מתאר אינדיקציה למצב התפתחותי לא תקין . התפתחותו של 'עצמי אמיתי' היא התוצאה הטבעית של יכולתה של אם טובה דיה לספק לתינוק, ולאחר מכן לילד, סביבה מחזיקה המאופיינת בהיענות מותאמת ואמפתית לצרכיו הפיזי...  To the book