שאיפותיו של האדם על פי הלוגותרפיה של פראנקל

ישיבה רביעית : מניעי האדם, צרכיו ושאיפותיו  161 “אני מקבל לחלוטין את ניתוחו המלומד של מורנו פרופסור פרום בכל הנוגע לתהליכים ההיסטוריים שהוא ציין . אכן, תהליכים אלה אפשרו לאדם המודרני להשתחרר מכבלי הממסד או הדת שהיה כפוף להם בזמנים עברו . ואולם, בשונה ממר פרום, אני סבור שהמודרנה שפתחה לפני האדם שפע של אמצעים, ובמקביל התרחקותו מהמסורת ומהדת, גרמו לו דווקא לאבד את התכלית . הן הביאו אותו לתחושת עקרות וחוסר משמעות שאותה אני מכנה 'ריק קיומי', הנובעת מתחושת שעמום . רבותיי היקרים ועמיתיי המלומדים, ברצוני להציע פתרון אחר . ברצוני לטעון שתחלואי הנפש של האדם המודרני ימצאו מזור רק בשעה שהאדם יצוק לחייו תחושת משמעות . “לפי תפיסתי, שאיפתו העמוקה ביותר של האדם היא למשמעות ולהבנה של חייו ושל העולם שבו הוא נמצא . הבנה זו היא גם הכוח שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ועם מצוקה, קשים ככל שיהיו . סבור אני שאת המשמעות אפשר להגדיר באחת משלוש הדרכים הבאות : האחת — משמעות יצירתית, על ידי כך שהאדם יוצר יצירה או עוסק בעשייה ; השנייה — משמעות חווייתית, על ידי כך שהאדם חווה את יפי הטבע או את טוב ליבו של אדם, או על י...  To the book