שאיפותיו של האדם על פי אדלר

ישיבה רביעית : מניעי האדם, צרכיו ושאיפותיו  145 לנסיבות חייו כפי שסבר פרויד . בתחילה סברתי ששאיפתו של האדם היא לכוח ולעצמאות שתספק לו אי-תלות באחר, במטרה להתגבר על תחושת הנחיתות שעימה נולד . תחושת נחיתות זו נגזרת מכורח המציאות, ונעוצה בשלביו הראשונים של התינוק שתלוי בהוריו ( או במבוגרים אחרים ) לסיפוק צרכיו ולהמשך קיומו, כאשר הוא נוכח לדעת שלמבוגרים קל יותר להשיג את מטרותיהם ולהגיע להישגים שהוא לא יכול להגיע אליהם . ואולם, ככל שהעמקתי יותר, כך הלכה והתגבשה אצלי תאוריה מקיפה יותר, אשר מדגישה אלמנטים של שלמות והגשמה עצמית שאליהם שואף האדם . אפשר לומר שהגותי המאוחרת התרחקה מן האסכולה הפסיכואנליטית שממנה צמחתי, והתקרבה יותר לאסכולה ההומניסטית . “משנתי המאוחרת נבנתה בהשראת הפילוסוף הגרמני עִמָּנוּאֵל קַאנְט ( 1724 - 1804 ) ששם את תודעתו הסובייקטיבית של האדם במרכז . הוא טען שהתודעה האנושית יוצרת את מבנה החוויה האנושית, כך שהסובייקטיבי הוא האובייקטיביות היחידה . תפיסה זו סברה שהמציאות שאליה נחשף האדם ומלווה את חייו היא מה שהתקבל מנתוני החושים ומניסיון החיים שלו, דרך העיבוד של תפיסת העולם וצו...  To the book