תת־המודע הקולקטיבי במשנתו של יונג

44  עקרונות הפסיכולוגיה במפגשים שבועיים הקהל ישב מרותק ויונג המשיך . “התעניינותי גברה . הפניתי את מבטי אל הרצפה . היא הייתה מרוצפת במשטחי אבן, אשר באחד מהם הייתה קבועה טבעת ברזל . כשמשכתי בטבעת התרוממה האבן, ושוב ראיתי גרם מדרגות שהוביל למטה, למעמקים . הוספתי לרדת ונכנסתי למערה נמוכה וחצובה בסלע . הרצפה הייתה מכוסה אבק, ובאבק היו מפוזרים שברי כלים ועצמות . הייתה זו ככל הנראה מערה פרהיסטורית . גיליתי שם שני שלדי אדם במצב התפוררות . התעוררתי" . “רגע, מר יונג, אני לא מבין", קטע אותו פרויד, “יש תכלית לסיפורך זה, מלבד תיאורו האקסטרווגנטי ? " “ודאי, ודאי . הריני מגיע לנקודה שלשמה הבאתי בפניכם חלום זה", המשיך יונג . “אם כן, רבותיי המלומדים, עניין המערה הפרהיסטורית הזו עורר את סקרנותי . מה עניינה של מערה זו ? מה היא מסמלת ? ובעיקר — מה באה היא ללמדני ? לא מצאתי מנוחה לנפשי, עד שהבזיק במוחי רעיון . זכורה לי היטב תחושה עזה שבניין זה, בן שתי הקומות, הוא אכן ביתי שלי . לא ממש ביתי הפיזי, אלא שמסמל הוא את מבנה האישיות שלי . הקומה העליונה ייצגה את החלק המודע שבי, ואילו הקומה הראשונה את תת-המודע הפר...  To the book