פרק פתיחה

16  עקרונות הפסיכולוגיה במפגשים שבועיים “בדיוק כך ! כמו בימים הטובים, לפני שהתחילה כל הקטסטרופה", ענה זיגמונד בנחרצות . “על איזו קטסטרופה אתה מדבר, זיגמונד ? " היתמם אלפרד . “נו, ודאי שהינך יודע . . . אינני מעוניין לעורר את המתים . אם הדברים נשכחו, מוטב יהיה כך" . “מדוע לא ? כיוון שהעלית את העניין, מן הראוי שנפתח את הנושא אחת ולתמיד" . “מה ? ! כאן ? עכשיו ? " תמה זיגמונד . “בדיוק, כאן ועכשיו", ענה אלפרד . “טוב, חברים . חברים ! אני מבקש לשמור על טונים של בני תרבות . בל נשכח שאנו אורחים כאן באולם הכנסים, בין המדשאות המוריקים של Heaven Hills , ומן הראוי שנכבד את המקום . כמו כן, חושש אני לבריאותך מר פרויד, ואינני חפץ חלילה שתעמיס על ליבך התשוש . אין זה בריא לאדם בגילך", התערב גוסטב . “במצבי הנוכחי סבורני שנושא הבריאות אינו אמור להטרידני יתר על המידה", סנט בו פרויד . “בל נשכח שהנני אדם מת קרוב ל- 100 שנה . . . " הוא גיחך . * מפינת החדר . “זה נכון", מלמל קארל אקדמאים וינאים יהודים — וניסה לבסס באמצעותם את מעמדו ואת מעמד הפסיכואנליזה באקדמיה ובקהילה הפסיכיאטרית . תחילת מפגשיה של חבורה זו היי...  To the book