תיאוריה של רגשות

י א ו ר י ה ש ל ר ג ש ו ת ת 1 9 1 את התחושה המרכזית והן את מעברהּ ההדרגתי אל התחושה ההפוכה ממנה והתוחמת אותה . העמדות הנפשיות של " המלך " ושל " העני " אינן מצבים ים כול הנמתחת מתחושת חוסר האונ - רגשיים חלופיים , אלא חוויה חובקת והאומללות המוחלטת של העני ועד לאמונה העצמית ולביטחון שמפגין המלך . אני מבקש להצהיר כאן במונחים שאין וודאיים מהם , כי אין דבר וחצי דבר המשותף לחוויה הרגשית הדיאלקטית ולמושג הפרוידיאני של האמביוולנטיות , מדבר על אמביוולנטיות , הריהו מעלה השיזור של אהבה ושנאה . כאשר פרויד בדעתו תגובה רגשית מיידית , קמאית , ישירה ובלתי מבוארת , תגובה שמגיב אדם על אירוע כלשהו , קודם שהוא מספיק לעיין בו ולהגות בו כדבעי . בעצם מהותה של תחושת האהבה חבויים הטינה והשנאה , ובהתפרצותו הרגשית עונה אחת . היהדות איננה מכירה דהירה כזו הסוערת האדם אוהב ושונא בעת וב אל שני קטבים מנוגדים של תחושה . התחושה הקמאית , זו הבאה מבלי שהוזמנה והמכה בנו במלוא כוחה הטבעי , איננה אנטיתטית או דיאלקטית . כאשר לב האדם ניצת מאהבה , אין הוא נע לכיוון השנאה ; השמחה איננה היגון . עיקרון יסודי באתיקה היהודית הם מהולה...  To the book